Targum Jonathan on the Prophets Amos · chapter 6

Tap any Aramaic word to trace it to its Jastrow dictionary entry.

1. 1

   וַי דְשָׁלָן שְׁלֵוָא בְּצִיוֹן וּמִתְרַחֲצִין עַל כְּרַכָּא דְשׁוֹמְרוֹן מְקַיְמִין שׁוּם בְּנֵיהוֹן כְּשׁוּם בְּנֵי עַמְמַיָא וְכָל דְמִן דְיִסְתַּמְכוּן עֲלֵיהוֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל:

   Woe to those at ease in Zion and those secure on Mount Samaria, the distinguished ones of the foremost nation, to whom the house of Israel comes.

2. 2

   עֲבַרוּ לְכַלְנֵהּ וַחֲזוֹ וַאֲזִילוּ מִתַּמָן לַחֲמַת רַבָּה וְחוּתוּ לְגַת דְפְלִשְׁתָּאֵי דְטָבִין מִן מַלְכְּוָתָא הָאִלֵין אִם סַגִי תְּחוּמְהוֹן מִתְּחוּמְכוֹן:

   Cross over to Calneh and see; go from there to the great Hamath; then go down to Gath of the Philistines. Are you better than these kingdoms? Is their territory larger than yours?

3. 3

   אִנוּן מְרָחֲקִין יוֹם בִּישׁ וְאַתּוּן מְקָרְבִין בְבֵית כְּנִשְׁתְּכוֹן חֲטוֹף:

   You dismiss the day of calamity and bring near a reign of violence.

4. 4

   דְשָׁכְבִין עַל עַרְסָן דִמְכַבְּשָׁן בְּשֵׁן דְפִיל וְעוּמְקִין עַל עַרְסֵיהוֹן וְאָכְלִין פַּטִימִין מֵעָנָא וְעֶגְלִין מִגוֹ רְבַקָא:

   You lie on beds inlaid with ivory, and lounge upon your couches. You dine on lambs from the flock and calves from the stall.

5. 5

   דִמְנַגָן עַל פּוּם נְבָלָא כְּדָוִיד אַתְקִינוּ לְהוֹן מָנֵי זְמָרָא:

   You improvise songs on the harp like David and invent your own musical instruments.

6. 6

   דְשָׁתָן בְּפִילְוָן דִכְסַף חֲמַר וְרֵישׁ מַשְׁחִין טָבִין מִתְמַשְׁחִין וְלָא כָאֵב לְהוֹן עַל תַּבְרֵיהּ דְיוֹסֵף:

   You drink wine by the bowlful and anoint yourselves with the finest oils, but you fail to grieve over the ruin of Joseph.

7. 7

   בְּכֵן כְּעַן יִגְלָן בְּרֵישׁ גָלָן וְיֶעְדוּן מִנְהוֹן מַרְזְחִין וּמַכִּיכִין:

   Therefore, you will now go into exile as the first of the captives, and your feasting and lounging will come to an end.

8. 8

   קַיֵים יְיָ אֱלֹהִים בְּמֵימְרֵיהּ אָמַר יְיָ אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל מְנַבֵּל אֲנָא יַת בֵית מַקְדְשָׁא דְבוּתֵיהּ דְיַעֲקֹב וּבִרְנְיָתֵיהּ רָחֲקֵית וְאֶמְסַר קַרְתָּא וּמְלָאָהּ:

   The Lord GOD has sworn by Himself— the LORD, the God of Hosts, has declared: “I abhor Jacob’s pride and detest his citadels, so I will deliver up the city and everything in it.”

9. 9

   וִיהֵי אִם יִשְׁתָּאֲרוּן עַסְרָא גַבְרִין בְּבֵיתָא חַד וִימוּתוּן:

   And if there are ten men left in one house, they too will die.

10. 10

    וְיִטְלִנֵיהּ קְרִיבֵיהּ מִיְקֵידָא לְאַפָּקָא גַרְמַיָא מִן בֵּיתָא וְיֵימַר לְדִי בְשִׁדָא דְבֵיתָא הַעוֹד כְּעַן עִמָךְ וְיֵימַר סָפוּ וְיֵימַר סַלֵק אֲרֵי כַּד הֲווֹ קַיָמִין לָא הֲווֹ מְצַלָן בִּשְׁמָא דַיָי:

    And when the relative who is to burn the bodies picks them up to remove them from the house, he will call to one inside, “Is anyone else with you?” “None,” that person will answer. “Silence,” the relative will retort, “for the name of the LORD must not be invoked.”

11. 11

    אֲרֵי הָא יְיָ מְפַקֵיד וְיִמְחֵי מַלְכוּ רַבָּא מְחָא תַקִיפָא וּמַלְכוּ זְעֵירָא מְחָא חַלָשָׁא:

    For the LORD gives a command: “The great house will be smashed to pieces, and the small house to rubble.”

12. 12

    הֲיִרְהֲטוּן בְּכֵיפָא סוּסְוָן אִם יִתְרְדֵי בְתוֹרַיָא אֲרֵי הֲפַכְתּוּן לְרֵישׁ חִוְיָן בִּישִׁין דִינָא וּפְרִי זְכוּתָא לְגִידִין:

    “Do horses gallop on the cliffs? Does one plow the sea with oxen? But you have turned justice into poison and the fruit of righteousness into wormwood—

13. 13

    דְחָדוּן לְלָא מִדַעַם דְאָמְרִין הֲלָא בְּתוּקְפָנָא קְנֵינָא לָנָא נִכְסִין:

    you who rejoice in Lo-debar and say, ‘Did we not take Karnaim by our own strength?’

14. 14

    אֲרֵי הָא אֲנָא מֵקִים עֲלֵיכוֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת עַם וְיִדְחֲקוּן יַתְכוֹן מִמַעֲלָנָא דַחֲמָת עַד נַחְלָא דְמֵישְׁרָא:

    For behold, I will raise up a nation against you, O house of Israel,” declares the LORD, the God of Hosts, “and they will oppress you from Lebo-hamath to the Brook of the Arabah.”