Targum Jonathan on the Prophets Joshua · chapter 14

Tap any Aramaic word to trace it to its Jastrow dictionary entry.

1. 1

   וְאִלֵין דְאַחֲסִינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאַרְעָא דִכְנָעַן דְאַחֲסִינוּ יַתְהוֹן אֶלְעָזָר כַּהֲנָא וִיהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן וְרֵישֵׁי אֲבָהַת שִׁבְטַיָא לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:

   Now these are the portions that the Israelites inherited in the land of Canaan, as distributed by Eleazar the priest, Joshua son of Nun, and the heads of the families of the tribes of Israel.

2. 2

   בְּעַדְבָא אִתְפַּלְגַת לְהוֹן אַחֲסַנְתְּהוֹן כְּמָא דְפַקֵד יְיָ בִּידָא דְמֹשֶׁה לְתִשְׁעַת שִׁבְטִין וּפַלְגוּת שִׁבְטָא:

   Their inheritance was assigned by lot for the nine and a half tribes, as the LORD had commanded through Moses.

3. 3

   אֲרֵי יְהַב מֹשֶׁה אַחֲסָנַת תְּרֵין שִׁבְטִין וּפַלְגוּת שִׁבְטָא מֵעִיבְרָא לְיַרְדְנָא וּלְלֵוָאֵי לָא יְהַב אַחֲסָנָא בֵּינֵיהוֹן:

   For Moses had given the inheritance east of the Jordan to the other two and a half tribes. But he granted no inheritance among them to the Levites.

4. 4

   אֲרֵי הֲווֹ בְנֵי יוֹסֵף תְּרֵין שִׁבְטִין מְנַשֶׁה וְאֶפְרָיִם וְלָא יְהָבוּ חוּלֵק לְלֵוָאֵי בְּאַרְעָא אֱלָהֵן קִרְוִין לְמִתַּב וּרְוָחֵיהוֹן לִבְעִירֵיהוֹן וּלְגֵיתֵיהוֹן:

   The descendants of Joseph became two tribes, Manasseh and Ephraim. And no portion of the land was given to the Levites, except for cities in which to live, along with pasturelands for their flocks and herds.

5. 5

   כְּמָא דְפַקֵד יְיָ יַת מֹשֶׁה כֵּן עֲבָדוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּפַלִיגוּ יַת אַרְעָא:

   So the Israelites did as the LORD had commanded Moses, and they divided the land.

6. 6

   וּקְרִיבוּ בְנֵי יְהוּדָה לְוַת יְהוֹשֻׁעַ בְּגִלְגָלָא וַאֲמַר לֵיהּ כָּלֵב בַּר יְפֻנֶה קְנִיזָאָה אַתְּ יְדַעְתָּא יַת פִּתְגָמָא דְמַלֵיל יְיָ עִם מֹשֶׁה נְבִיָא דַייָ עַל עֵסַק דִילִי וְעַל עֵסַק דִילָךְ בִּרְקַם גֵיאָה:

   Then the sons of Judah approached Joshua at Gilgal, and Caleb son of Jephunneh the Kenizzite said to him, “You know what the LORD said to Moses the man of God at Kadesh-barnea about you and me.

7. 7

   בַּר אַרְבְּעִין שְׁנִין אֲנָא כַּד שְׁלַח מֹשֶׁה עַבְדָא דַייָ יָתִי מֵרְקַם גֵיאָה לַאֲלָלָא יַת אַרְעָא וַאֲתֵיבִית יָתֵיהּ פִתְגָמָא כְּמָא דַהֲוָה עִם לִבִּי:

   I was forty years old when Moses the servant of the LORD sent me from Kadesh-barnea to spy out the land, and I brought back to him an honest report.

8. 8

   וְאַחַי דִסְלִיקוּ עִמִי תְּבַרוּ יַת לִבָּא דְעַמָא וַאֲנָא אַשְׁלֵמִית בָּתַר דַחַלְתָּא דַייָ אֱלָהִי:

   Although my brothers who went with me made the hearts of the people melt with fear, I remained loyal to the LORD my God.

9. 9

   וְקַיֵם מֹשֶׁה בְּיוֹמָא הַהוּא לְמֵימָר אִם לָא אַרְעָא דִי דְרָכַת פַּרְסַת רִגְלָךְ בָּהּ דִילָךְ תְּהֵי לְאַחֲסָנָא וְלִבְנָךְ עַד עָלְמָא אֲרֵי אַשְׁלֵימְתָּא בָּתַר דַחַלְתָּא דַייָ אֱלָהִי:

   On that day Moses swore to me, saying, ‘Surely the land on which you have set foot will be an inheritance to you and your children forever, because you have wholly followed the LORD my God.’

10. 10

    וּכְעַן הָא קַיֵים יְיָ יָתִי כְּמָא דִי מַלֵיל דְנַן אַרְבְּעִין וַחֲמֵשׁ שְׁנִין מֵעִידָן דְמַלֵיל יְיָ יַת פִּתְגָמָא הָדֵין עִם מֹשֶׁה דַאֲזַל יִשְׂרָאֵל בְּמַדְבְּרָא וּכְעַן הָא אַנָא יוֹמָא דֵין בַּר תַּמְנָן וְחָמֵשׁ שְׁנִין:

    Now behold, as the LORD promised, He has kept me alive these forty-five years since He spoke this word to Moses, while Israel wandered in the wilderness. So here I am today, eighty-five years old,

11. 11

    עַד כְּעַן אֲנָא יוֹמָא דֵין תַּקִיף כִּדְבְּיוֹמָא דִשְׁלַח יָתִי מֹשֶׁה כְּחֵילִי כִּבְכֵן וְכֵן חֵילִי דִכְעָן לְאַגָחָא קְרָבָא וּלְמִפַּק וּלְמֵיעָל:

    still as strong today as I was the day Moses sent me out. As my strength was then, so it is now for war, for going out, and for coming in.

12. 12

    וּכְעַן הַב לִי יַת טוּרָא הָדֵין דְמַלֵיל יְיָ בְּיוֹמָא הַהוּא אֲרֵי אַתְּ שְׁמַעְתָּא בְּיוֹמָא הַהוּא אֲרֵי גִבָּרִין תַמָן וְקִרְוִין רַבְרְבָן כְּרִיכָן מָאִים יְהֵא מֵימְרָא דַייָ בְּסַעֲדִי וְאֵירְתִינוּן כְּמָא דִי מַלֵיל יְיָ:

    Now therefore give me this hill country that the LORD promised me on that day, for you yourself heard then that the Anakim were there, with great and fortified cities. Perhaps with the LORD’s help I will drive them out, as the LORD has spoken.”

13. 13

    וּבָרְכֵיהּ יְהוֹשֻׁעַ וִיהַב יַת חֶבְרוֹן לְכָּלֵב בַּר יְפֻנֶה לְאַחְסָנָא:

    Then Joshua blessed Caleb son of Jephunneh and gave him Hebron as his inheritance.

14. 14

    עַל כֵּן הֲוַת חֶבְרוֹן לְכָלֵב בַּר יְפֻנֶה קְנִזָאָה לְאַחֲסָנָא עַד יוֹמָא הָדֵין חֲלַף דְאַשְׁלֵם בָּתַר דַחַלְתָּא דַייָ אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל:

    Therefore Hebron belongs to Caleb son of Jephunneh the Kenizzite as an inheritance to this day, because he wholly followed the LORD, the God of Israel.

15. 15

    וְשׁוּם חֶבְרוֹן מִלְקָדְמִין קִרְיַת אַרְבַּע אֱנָשׁ רַב בְּגִבָּרַיָא הוּא וְאַרְעָא שְׁדוֹכַת מִלְמֶעְבַּד קְרָבָא:

    (Hebron used to be called Kiriath-arba, after Arba, the greatest man among the Anakim.) Then the land had rest from war.