Targum Jonathan on the Prophets Joshua · chapter 17

Tap any Aramaic word to trace it to its Jastrow dictionary entry.

1. 1

   וַהֲוָה עַדְבָא לְשִׁבְטָא דִמְנַשֶׁה אֲרֵי הוּא בּוּכְרָא דְיוֹסֵף לְמָכִיר בּוּכְרָא דִמְנַשֶׁה אֲבוּהִי דְגִלְעָד אֲרֵי הוּא הֲוָה גְבַר עָבֵיד קְרָבִין וַהֲוָה לֵיהּ אַרְעָא גִלְעָד וּמַתְנָן:

   Now this was the allotment for the tribe of Manasseh as Joseph’s firstborn son, namely for Machir the firstborn of Manasseh and father of the Gileadites, who had received Gilead and Bashan because Machir was a man of war.

2. 2

   וַהֲוָה לִבְנֵי מְנַשֶׁה דְאִשְׁתָּאֲרוּ לְזַרְעֲיַתְהוֹן וְלִבְנֵי אֲבִיעֶזֶר וְלִבְנֵי חֵלֶק וְלִבְנֵי אַשְׂרִיאֵל וְלִבְנֵי שֶׁכֶם וְלִבְנֵי חֵפֶר וְלִבְנֵי שְׁמִידָע אִילֵן בְּנֵי מְנַשֶׁה בַּר יוֹסֵף דָכְרַיָא לְזַרְעֲיַתְהוֹן:

   So this allotment was for the rest of the descendants of Manasseh — the clans of Abiezer, Helek, Asriel, Shechem, Hepher, and Shemida. These are the other male descendants of the clans of Manasseh son of Joseph.

3. 3

   וְלִצְלָפְחָד בַּר חֵפֶר בַּר גִלְעָד בַּר מָכִיר בַּר מְנַשֶׁה לָא הֲווֹ לֵיהּ בְּנִין אֱלָהֵן בְּנָן וְאִלֵין שְׁמָהַת בְּנָתֵיהּ מַחְלָה וְנֹעָה חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה:

   But Zelophehad son of Hepher (the son of Gilead, the son of Machir, the son of Manasseh) had no sons but only daughters. These are the names of his daughters: Mahlah, Noah, Hoglah, Milcah, and Tirzah.

4. 4

   וְקָרִיבָא לָקֳדָם אֶלְעָזָר כַּהֲנָא וְלִקֳדָם יְהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן וְלִקֳדָם רַבְרְבַיָא לְמֵימַר יְיָ פַּקֵיד יַת מֹשֶׁה לְמִתַּן לָנָא אַחֲסָנָא בְּגוֹ אַחָנָא וִיהַב לְהוֹן עַל מֵימְרָא דַייָ אַחֲסָנָא בְּגוֹ אֲחֵי אֲבוּהֶן:

   They approached Eleazar the priest, Joshua son of Nun, and the leaders, and said, “The LORD commanded Moses to give us an inheritance among our brothers.” So Joshua gave them an inheritance among their father’s brothers, in keeping with the command of the LORD.

5. 5

   וּנְפָלוּ עַדְבֵי מְנַשֶׁה עַסְרָא בַּר מֵאֲרְעָא דְגִלְעָד וּמַתְנָן דְמֵעִיבְרָא לְיַרְדְנָא:

   Thus ten shares fell to Manasseh, in addition to the land of Gilead and Bashan beyond the Jordan,

6. 6

   אֲרֵי בְּנַת מְנַשֶׁה אַחֲסִינוּ אַחֲסָנָא בְּגוֹ בְנוֹהִי וְאַרְעָא גִלְעָד הֲוַת לִבְנֵי מְנַשֶׁה דְאִשְׁתָּאֲרוּ:

   because the daughters of Manasseh received an inheritance among his sons. And the land of Gilead belonged to the rest of the sons of Manasseh.

7. 7

   וַהֲוָה תְּחוּם מְנַשֶׁה מֵאָשֵׁר לְמִכְמְתָת דִי עַל אַפֵּי שְׁכֶם וַאֲזַל תְּחוּמָא לִימִינָא לְיַתְבֵי עֵין תַּפּוּחַ:

   Now the border of Manasseh went from Asher to Michmethath near Shechem, then southward to include the inhabitants of En-tappuah.

8. 8

   לִמְנַשֶׁה הֲוַת אֲרַע תַּפּוּחַ וְתַפּוּחַ עַל תְּחוּם מְנַשֶׁה לִבְנֵי אֶפְרַיִם:

   The region of Tappuah belonged to Manasseh, but Tappuah itself, on the border of Manasseh, belonged to Ephraim.

9. 9

   וְנָחִית תְּחוּמָא לְנַחֲלָא דְקָנָה לְדָרוֹמָא לְנַחֲלָא קִרְוַיָא הָאִלֵין לְאֶפְרַיִם בְּגוֹ קִרְוֵי מְנַשֶׁה וּתְחוּם מְנַשֶׁה מִצִפּוּנָא לְנַחֲלָא וַהֲוָן מַפְקָנוֹהִי לְיַמָא:

   From there the border continued southward to the Brook of Kanah. There were cities belonging to Ephraim among the cities of Manasseh, but the border of Manasseh was on the north side of the brook and ended at the Sea.

10. 10

    דָרוֹמָא לְאֶפְרַיִם וְצִפּוּנָא לִמְנַשֶׁה וַהֲוָה יַמָא תְּחוּמֵיהּ וּבְאָשֵׁר מְעַרְעִין מִצִפּוּנָא וּבְיִשָׂשכָר מִמַדִינְחָא:

    Ephraim’s territory was to the south, and Manasseh’s was to the north, having the Sea as its border and adjoining Asher on the north and Issachar on the east.

11. 11

    וַהֲוָה לִמְנַשֶׁה בְּיִשָׂשכָר וּבְאָשֵׁר בֵּית שְׁאָן וְכַפְרָנָהָא וְיִבְלְעָם וְכַפְרָנָהָא וְיַת יַתְבֵי דֹאר וְכַפְרָנָהָא וְיַתְבֵי עֵין דֹר וְכַפְרָנָהָא וְיַתְבֵי תַעְנַךְ וְכַפְרָנָהָא וְיַתְבֵי מְגִדוֹ וְכַפְרָנָהָא תְּלָתָא פִּלְכִין:

    Within Issachar and Asher, Manasseh was assigned Beth-shean, Ibleam, Dor (that is, Naphath), Endor, Taanach, and Megiddo, each with their surrounding settlements.

12. 12

    וְלָא יָכִילוּ בְּנֵי מְנַשֶׁה לְתָרָכָא יַת קִרְוַיָא הָאִלֵין וּשְׁרֵי כְנַעֲנָאָה לְמִתַּב בְּאַרְעָא הָדָא:

    But the descendants of Manasseh were unable to occupy these cities, because the Canaanites were determined to stay in this land.

13. 13

    וַהֲוָה כַּד תַּקִיפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַנִיאוּ יַת כְּנַעֲנָאֵי לְמַסְקֵי מִסִין וְתָרָכָא לָא תָרְכִינוּן:

    However, when the Israelites grew stronger, they put the Canaanites to forced labor; but they failed to drive them out completely.

14. 14

    וּמַלִילוּ בְּנֵי יוֹסֵף עִם יְהוֹשֻׁעַ לְמֵימָר מָא דֵין יְהָבְתָּ לִי אַחֲסָנָא עַדְבָא חָד וְחוּלַק חָד וַאֲנָא עַם סַגִי עַד לִסְגֵי בָּרְכַנִי יְיָ:

    Then the sons of Joseph said to Joshua, “Why have you given us only one portion as an inheritance? We have many people, because the LORD has blessed us abundantly.”

15. 15

    וַאֲמַר לְהוֹן יְהוֹשֻׁעַ אִם עַם סַגִי אַתּוּן סַקוּ לְכוֹן לְחוּרְשָׁא וּתְתַקֵן לָךְ תַמָן אֲתַר בְּאַרַע פְּרִזָאֵי וְגִבָּרַיָא אֲרֵי עָק לְכוֹן טוּרָא דְהַר אֶפְרָיִם:

    Joshua answered them, “If you have so many people that the hill country of Ephraim is too small for you, go to the forest and clear for yourself an area in the land of the Perizzites and the Rephaim.”

16. 16

    וַאֲמַרוּ בְּנֵי יוֹסֵף לָא יַסְפֵּק לָנָא טוּרָא וּרְתִיכִין דְפַרְזְלָא בְּכָל כְּנַעֲנָאֵי דְיַתְבִין בְּאֲרַע מֵישְׁרָא לְדִי בְּבֵית שְׁאָן וְכַפְרָנָהָא וּלְדִי בְּמֵישַׁר יִזְרְעֶאל:

    “The hill country is not enough for us,” they replied, “and all the Canaanites who live in the valley have iron chariots, both in Beth-shean with its towns and in the Valley of Jezreel.”

17. 17

    וַאֲמַר יְהוֹשֻׁעַ לְבֵית יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם וְלִמְנַשֶׁה לְמֵימַר עַם סַגִי אַתּוּן וְחֵיל סַגִי לְכוֹן לָא יְהֵי לְכוֹן עַדְבָא חָד:

    So Joshua said to the house of Joseph — to Ephraim and Manasseh — “You have many people and great strength. You shall not have just one allotment,

18. 18

    אֲרֵי טוּרָא יְהֵי לָךְ אֲרֵי חוּרְשָׁא הוּא וְתַתְקְנִינֵיהּ וִיהֵי לָךְ מַפְקָנוֹהִי אֲרֵי תְתַרְכוּן יַת כְּנַעֲנָאֵי אֲרֵי רְתִיכִין דְפַרְזְלָא לֵיהּ אֲרֵי תַּקִיפִין אִינוּן:

    because the hill country will be yours as well. It is a forest; clear it, and its farthest limits will be yours. Although the Canaanites have iron chariots and although they are strong, you can drive them out.”