Targum Jonathan on the Prophets Zechariah · chapter 11

Tap any Aramaic word to trace it to its Jastrow dictionary entry.

1. 1

   פְּתָחוּ עַמְמַיָא תַּרְעֵיכוֹן וּתְשֵׁיצֵי אֶשְׁתָּא תּוּקְפֵיכוֹן:

   Open your doors, O Lebanon, that the fire may consume your cedars!

2. 2

   אַיְלִילוּ מַלְכַיָא אֲרֵי אִתְּבָרוּ שִׁלְטוֹנַיָא דְעַתִּירֵי נִכְסַיָא מִתְבַּזְזִין אַיְלִילוּ טוּרָנֵי מְדִינָתָא אֲרֵי אִתְבְּזִיז מְחוֹז תּוּקְפְכוֹן:

   Wail, O cypress, for the cedar has fallen; the majestic trees are ruined! Wail, O oaks of Bashan, for the dense forest has been cut down!

3. 3

   קַל צִוְחַת מַלְכַיָא אֲרֵי אִתְבְּזִיזוּ מְחוֹזֵיהוֹן קַל נִיהֲמַתְהוֹן כִבְנֵי אַרְיְוָן כַּד יָבֵישׁ עֲלֵיהוֹן רוּם יַרְדְנָא:

   Listen to the wailing of the shepherds, for their glory is in ruins. Listen to the roaring of the young lions, for the thickets of the Jordan are destroyed.

4. 4

   כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהָי אִתְנַבֵּי עַל פַּרְנָסַיָא דְאִתְמְנִיאוּ לְפַרְנָסָא עַמָא וְאִינוּן שְׁלִיטוּ בְהוֹן כְעָנָא לְנִכְסְתָא:

   This is what the LORD my God says: “Pasture the flock marked for slaughter,

5. 5

   דִי קָנֵיהוֹן קָטְלִין לְהֵין אָמְרִין לָא עֲלָנָא חוֹבָא וּמְזַבְּנֵיהֶן אָמְרִין בְּרִיךְ יְיָ דִי אַעְתַּרִנָא וְרָעֵיהֶן לָא חַיְסִין עֲלֵיהֶן:

   whose buyers slaughter them without remorse. Those who sell them say, ‘Blessed be the LORD, for I am rich!’ Even their own shepherds have no compassion on them.

6. 6

   אֲרֵי לָא אָחוּס עוֹד עַל יַתְבֵי אַרְעָא אֲמַר יְיָ הָא אֲנָא מְגָרֵי יַת אֱנָשָׁא גְבַר בְּיַד חַבְרֵיהּ וּבְיַד מַלְכֵיהּ וְיִבְזוּן יַת אַרְעָא וְלָא אֱשֵׁיזֵיב מִיֶדְהוֹן:

   For I will no longer have compassion on the people of the land, declares the LORD, but behold, I will cause each man to fall into the hands of his neighbor and his king, who will devastate the land, and I will not deliver it from their hands.”

7. 7

   וּמַנֵיתִי פַּרְנָסַיָא עַל עַמָא וְאִינוּן שְׁלָטוּ בְהוֹן כְּעָנָא לְנִכְסְתָא מַסְכֵּינוּ וְטַלְטִילוּ יַת עַמִי וְאִתְפְּלִיגוּ קֳדָמַי לְתַרְתֵּין פַּלְגְוָן אִתְפְּלִיגוּ בֵית יִשְׂרָאֵל עַל דְבֵית יְהוּדָה וְקָצוּ בְּמַלְכוּתָא דְבֵית דָוִד דִי בְהוֹן רַעְוָא קֳדָמַי לְמֶהֱוֵי פַּרְנָסִין עַל עַמִי:

   So I pastured the flock marked for slaughter, especially the afflicted of the flock. Then I took for myself two staffs, calling one Favor and the other Union, and I pastured the flock.

8. 8

   וְשֵׁיצֵיתִי יַת תְּלָתָא פַּרְנָסַיָא בְּיַרְחָא חָד וְרָחֵיק מֵימְרִי יַתְהוֹן עַל דְנַפְשַׁתְהוֹן קָצַת בְּפוּלְחָנִי:

   And in one month I dismissed three shepherds. My soul grew impatient with the flock, and their souls also detested me.

9. 9

   וַאֲמָרֵית דְלָא לְמַנָאָה עֲלֵיכוֹן פַּרְנַס דְמַיְתִין יְמוּתוּן וּדְמִשְׁתֵּיצַן יִשְׁתֵּיצוּן וּדְיִשְׁתָּאֲרוּן יִבְזוּן גְבַר יַת נִכְסֵי קְרִיבֵיהּ:

   Then I said, “I will no longer shepherd you. Let the dying die, and the perishing perish; and let those who remain devour one another’s flesh.”

10. 10

    וְאַיְתֵיתִי יַת סַנְחֶרִיב מַלְכָּא דְאַתּוּר עַל מַלְכָּא דְיִשְׂרָאֵל וְאַגְלֵיתִי יָתֵיהּ עַל דִי אַשְׁנִיאוּ קַיָמָא דִגְזָרֵית עִמְהוֹן דְלָא לְמִפְלַח לְטַעֲוָתָא בְּכֵן גְלוֹ בֵּינֵי עַמְמַיָא:

    Next I took my staff called Favor and cut it in two, revoking the covenant I had made with all the nations.

11. 11

    וְעַל דְאַשְׁנִיאוּ קְיָמָא גְלַן בְּעִדָנָא הַהִיא וְיֵדְעוּן כֵּן עִנְוְתָנַיָא חֲשִׁיכֵי עַמָא דִי עֲבָדוּ רְעוּתִי אֲרֵי פִּתְגְמָא דַייָ הוּא:

    It was revoked on that day, and so the afflicted of the flock who were watching me knew that it was the word of the LORD.

12. 12

    וַאֲמָרֵית לְהוֹן אִם תַקִין בְעֵינֵיכוֹן עֲבִידוּ רְעוּתִי וְאִם לָא אִתְמְנָעוּ וַעֲבָדוּ יַת רְעוּתִי גַבְרִין מִקְצַת:

    Then I told them, “If it seems right to you, give me my wages; but if not, keep them.” So they weighed out my wages, thirty pieces of silver.

13. 13

    וַאֲמַר יְיָ לִי כְּתוֹב דִכְרַן עוֹבָדֵיהוֹן בְּחֵילַשׁ כְּתָבָא וּרְמֵי יָתֵיהּ לְבֵית מַקְדְשָׁא וּרְמֵי לִתְחוֹת יַד אֲמַרְכְּלָא חֲלַף דְיַקְרֵית דְחַלְתִּי בְּעֵינֵיהוֹן וּכְתָבִית דָכְרָן עוֹבְדֵיהוֹן בְּחֵילַשׁ כְּתָבָא וּרְמִיתִי יָתֵיהּ לְבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ לִתְחוֹת יַד אֲמַרְכְּלָא רַבָּא:

    And the LORD said to me, “Throw it to the potter”— this magnificent price at which they valued me. So I took the thirty pieces of silver and threw them to the potter in the house of the LORD.

14. 14

    וְאַיְתֵיתִי נְבוּכַדְנֶאצַר מַלְכָּא דְבָבֶל עַל צִדְקִיָה מְלַךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה וְאַגְלֵיתִי יָתֵיהּ עַל דְאַשְׁנִיאוּ קְיָמָא אַף אִינוּן דְבֵית יְהוּדָה כַּאֲחֵיהוֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל:

    Then I cut in two my second staff called Union, breaking the brotherhood between Judah and Israel.

15. 15

    וַאֲמַר יְיָ לִי עוֹד אֵיזֵיל אִתְנַבֵּי עַל פַּרְנְסָא טִפְּשָׁא:

    And the LORD said to me: “Take up once more the equipment of a foolish shepherd.

16. 16

    אֲרֵי הָא אֲנָא מֵקִים פַּרְנָסָא בְּאַרְעָא דְשָׁגָן לָא יִבְעֵי דְאִיטַלְטָלוּ לָא יִתְבַּע דִתְבִירִין לָא יַסֵי דְקַיְמִין לָא יִסוֹבַר וְנִכְסֵי עַתִירַיָא יִבּוֹז וּשְׁאָרְהוֹן יְגַמַר:

    For behold, I will raise up a shepherd in the land who will neither care for the lost, nor seek the young, nor heal the broken, nor sustain the healthy, but he will devour the flesh of the choice sheep and tear off their hooves.

17. 17

    וַי עַל פַּרְנָסָא טִפְּשָׁא דְאִתְפַּקֵיד לֵיהּ עַמָא לְפַרְנָסָא דִי הוּא דָמֵי לְטַבָּחָא דִי סַכִּינֵיהּ בִּידֵיהּ וְעֵינַי עַל שְׁמֵינָתָא לְמִכַּס דַרְעֵיהּ מֵיבַשׁ תִּיבָשׁ וְעֵינֵיהּ דְיַמִינָא מִכְהָא תִּכְהֵי:

    Woe to the worthless shepherd, who deserts the flock! May a sword strike his arm and his right eye! May his arm be completely withered and his right eye utterly blinded!”