Targum Jonathan on the Prophets Zephaniah · chapter 2

Tap any Aramaic word to trace it to its Jastrow dictionary entry.

1. 1

   אִתְכְּנָשׁוּ וֶאֱתוֹ וְאִתְקְרָבוּ עַמָא דְלָא חָמֵיד לְמֵיתַב לְאוֹרַיְתָא:

   Gather yourselves, gather together, O shameful nation,

2. 2

   עַד לָא תִפּוֹק עֲלֵיכוֹן גְזֵירַת בֵּית דִינָא וּתְהוֹן דָמָן לִכְמוֹצָא דְנָשְׁבָא בֵיהּ רוּחָא וּכְטוּלָא דְעָדֵי מִן קֳדָם יוֹמָא עַד דְלָא יֵיתֵי עֲלֵיכוֹן תְּקוֹף רוּגְזָא דַייָ עַד לָא יֵיתֵי עֲלֵיכוֹן יוֹם רוּגְזָא דַיָי:

   before the decree takes effect and the day passes like chaff, before the burning anger of the LORD comes upon you, before the Day of the LORD’s anger comes upon you.

3. 3

   תְּבָעוּ יַת דְחַלְתָּא דַייָ כָּל עִנְוְתָנֵי אַרְעָא דְדִינֵי רְעוּתֵיהּ עָבָדוּ תְּבָעוּ קוּשְׁטָא תְּבָעוּ עִנְוְתָנוּתָא מָאִים יִתְגֵין עֲלֵיכוֹן בְּיוֹם רוּגְזָא דַיָי:

   Seek the LORD, all you humble of the earth who carry out His justice. Seek righteousness; seek humility. Perhaps you will be sheltered on the day of the LORD’s anger.

4. 4

   אֲרֵי עַזָה שְׁבִיקָא תְהֵי וְאַשְׁקְלוֹן לְצָדוּ אַשְׁדוֹד בְּטִיהֲרָא יִתָרְכוּנָהּ וְעֶקְרוֹן תִּתְעַקֵר:

   For Gaza will be abandoned, and Ashkelon left in ruins. Ashdod will be driven out at noon, and Ekron will be uprooted.

5. 5

   וַי דְיָתְבִין בִּסְפַר יַמָא עַמָא דְחַיָבִין לְאִשְׁתֵּיצָאָה גְזֵירַת פִּתְגָמָא דַייָ עֲלֵיכוֹן דְיָתְבִין בִּכְנָעַן אַרְעָא דִפְלִשְׁתָּאֵי וְאַבְּדִינָךְ מִבְּלִי יָתֵיב:

   Woe to the dwellers of the seacoast, O nation of the Cherethites! The word of the LORD is against you, O Canaan, land of the Philistines: “I will destroy you, and no one will be left.”

6. 6

   וּתְהֵי סְפַר יַמָא דִרְוַת בֵּית מֵישְׁרֵי רָעַיָן וְחוּטְרִין דְעָן:

   So the seacoast will become a land of pastures, with wells for shepherds and folds for sheep.

7. 7

   וִיהֵי עַדְבָא לִשְׁאָרָא דְבֵית יְהוּדָה עֲלֵיהוֹן יִתְפַּרְנְסוּן בְּבָתֵּי אַשְׁקְלוֹן כַּד בְּרַמְשָׁא יְבִיתוּן אֲרֵי יֵעוֹל דָכְרָנְהוֹן קֳדָם יְיָ אֱלָהָהוֹן וִיתִיב גָלוּתְהוֹן:

   The coast will belong to the remnant of the house of Judah; there they will find pasture. They will lie down in the evening among the houses of Ashkelon, for the LORD their God will attend to them and restore their captives.

8. 8

   שְׁמִיעַ קֳדָמַי חִסוּדֵי מוֹאָב וְאִתְרַבְרְבוּת בְּנֵי עַמוֹן דַחֲסִידוּ יַת עַמִי וְאִתְרַבְרְבוּ עַל תְּחוּמְהוֹן:

   “I have heard the reproach of Moab and the insults of the Ammonites, who have taunted My people and threatened their borders.

9. 9

   בְּכֵן קַיָם אֲנָא אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל אֲרֵי מוֹאָב כִּסְדוֹם תְּהֵא וּבְנֵי עַמוֹן כַּעֲמוֹרָה מַשְׁמַט מִלוּחִין וּמַחֲפוּרִין דִמְלַח וְצָדוּ עַד עַלְמָא שְׁאָרָא דְעַמִי יִבְזוּנוּנוּן וּשְׁאַר שִׁבְטַיָא יַחְסְנוּנוּן:

   Therefore, as surely as I live,” declares the LORD of Hosts, the God of Israel, “surely Moab will be like Sodom and the Ammonites like Gomorrah— a place of weeds and salt pits, a perpetual wasteland. The remnant of My people will plunder them; the remainder of My nation will dispossess them.”

10. 10

    דָא לְהוֹן חֲלַף אִתְרַבְרְבוּתְהוֹן אֲרֵי חֲסִידוּ וְאִתְרַבְרְבוּ עַל עַמֵיהּ דַייָ צְבָאוֹת:

    This they shall have in return for their pride, for taunting and mocking the people of the LORD of Hosts.

11. 11

    דְחִילָא דַייָ לְמִפְרַקְהוֹן אֲרֵי אַמְעִיךְ יַת כֹּל דַחֲלַת אַרְעָא וְיִבְעוֹן מִן קֳדָמוֹהִי גְבַר מֵאַתְרֵיהּ כָּל נַגְוַת עַמְמַיָא:

    The LORD will be terrifying to them when He starves all the gods of the earth. Then the nations of every shore will bow in worship to Him, each in its own place.

12. 12

    אַף אַתּוּן כּוּשָׁאֵי קְטִילֵי חַרְבִּי תְּהוֹן:

    “You too, O Cushites, will be slain by My sword.”

13. 13

    וִירִים מְחַת גְבוּרְתֵּיהּ עַל צִפּוּנָא וִיאַבֵּיד יַת אִתּוּרָאָה וִישַׁוֵי יַת נִינְוֵה לְצָדוּ אִשְׁתְּמָמוּ כְּמַדְבְּרָא:

    And He will stretch out His hand against the north and destroy Assyria; He will make Nineveh a desolation, as dry as a desert.

14. 14

    וְיִשְׁרוּן בְּגַוָהּ עֶדְרִין דְכָל חֵיוַת בָּרָא אַף קָתִין וְאַף קוּפְדִין בְּפִתּוּחַ תַּרְעַיָא יְבִיתוּן קַל עוֹפָא דִמְנַצַף בְּכַוָא חֲרָבוּ תַרְעָא וּטְלָלָה סַתָּרוּ:

    Herds will lie down in her midst, creatures of every kind. Both the desert owl and screech owl will roost atop her pillars. Their calls will sound from the window, but desolation will lie on the threshold, for He will expose the beams of cedar.

15. 15

    דָא קַרְתָּא תַקִפְתָּא דְיָתְבָא לְרוֹחֲצָן דְאָמְרָה בְּלִבָּהּ אֲנָא וְלֵית בַּר מִנִי עוֹד אֵיכְדֵין הֲוַת לְצָדוּ בֵּית מֵישְׁרֵי חַיְתָא כָּל דִי עֲבַר עֲלָהּ יִכְלֵי וְיָנִיד יְדֵיהּ:

    This carefree city that dwells securely, that thinks to herself: “I am it, and there is none besides me,” what a ruin she has become, a resting place for beasts. Everyone who passes by her hisses and shakes his fist.